אסתר אומן (תרצ”א – תשנ”ט)
כתב העת 'מסכת' נוסד ב'מתן, מכון תורני לנשים' לזכרה של אסתר אומן ע"ה, שהייתה בין תלמידותיו הראשונות.
אסתר, שהקדישה את חייה לביתה ולגידול משפחתה, החלה לחבוש את ספסלי בית המדרש בהיותה בת שישים ושתיים, ולראשונה בחייה התעמקה בלימודי תנ"ך, תלמוד ומחשבת ישראל. לאחר שש שנים נפטרה ממחלת הסרטן. קורות חייה מגלמים אולי יותר מכל את מהפכת לימוד התורה לנשים שבדור האחרון.
אסתר אומן, בת ד"ר אברהם יהושע וחנה שלזינגר, נולדה בברלין ביום ד' באדר תרצ"א כאסתר שרלוטה שלזינגר ועלתה ארצה עם משפחתה לאחר עליית הנאצים בהיותה בת שנתיים. היא למדה בירושלים בביה"ס 'חורב' ולימודי אומנות בבצלאל. במלחמת העצמאות שירתה כחובשת קרבית בחזית ירושלים.
בשנת תשי"ג נסעה לארה"ב להשתלם באומנות, ושם פגשה את ישראל (ג'וני) אומן, סטודנט אמריקני ממוצא יקי גם הוא. בני הזוג נישאו בכ"ט בניסן תשט"ו.
לאסתר ולג'וני נולדו חמישה ילדים. עד שהבת הקטנה הגיעה לגיל אחת עשרה, התמסרה אסתר באופן בלעדי לגידול הילדים. בתקופה זו היה הבית בירושלים תמיד מלא אורחים, לרוב צעירים שמצאו בבית כיוון דרך. באותה תקופה גם נודעה אסתר בין מקורביה כאישה נבונה ורגישה במיוחד, שידעה להקשיב לאנשים בזמני מצוקה, להתקשר אתם נפשית, ולייעץ עצות מועילות.
בסוף שנת תשמ"א, כאשר חזרה המשפחה משהות של שנה בחו"ל, החלה אסתר לעבוד במרכז פרנקפורטר בבקעה, מרכז יום לפעילות קשישים. שם היא ריכזה את החוג למלאכה, בו עסקו הקשישים בריקמה, סריגה, עשיית שטיחים, עבודות עור וכיוצא באלה. בעבודה זו ניצלה אסתר גם את כשרונה הנדיר באומנויות מכל הסוגים, וגם את יכולתה המיוחדת לתקשר עם אנשים ולעזור להם נפשית. היא עבדה בבית פרנקפורטר במסירות ובהצלחה רבה במשך כעשר שנים.
בקיץ תשמ"ב, במבצע שלום הגליל, נהרג הבן הבכור שלמה.
כאשר הגיעה אסתר לגיל שישים, החליטה לפרוש מעבודתה בבית פרנקפורטר ולשוב אל ספסל הלימודים. היא שמעה הרצאות באוניברסיטה באומנות ובמקצועות אחרים, והשתתפה בשיעורים במקצועות היהדות במוסדות שונים. כעבור שנתיים עברה ללמוד במתן (מכון תורני לנשים), שם שמעה שיעורים ממיטב המורים – הרב דניאל אפשטין; הרב מרדכי ברויאר, ד"ר מיכאל ויגודה, ד"ר ברינה לוי ועוד. במתן הצטרפה אסתר לתוכנית 'המתמידות', תוכנית שכללה לימודים אינטנסיביים ברוב ימות השבוע. בדרך הטבע, היו רוב התלמידות בתוכנית נשים צעירות, בשנות העשרים או השלושים לחייהן – נשים שכבר התחנכו ברוח תפיסות מודרניות של לימודי תורה לנשים. אסתר השתלבה בקבוצה זו, כשווה בין שוות; בלימודי הגמרא, התנ"ך והמחשבה, בלימודי החברותות בבית המדרש ואף באירועים חברתיים.
באייר תשנ"ז אובחנה אצלה מחלת הסרטן והיא נפטרה אור לערב שבת, ג' בחשון תשנ"ט.
יהי זכרה ברוך.